עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
תיאוליליס אנונימי
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
BFF  (1)
אהבה  (1)
אכזבה  (1)
בית ספר  (1)
געגוע  (1)
דחוי  (1)
השפלה  (1)
חברות  (1)
חברים  (1)
ירידות  (1)
לא אמיתי  (1)
לבד  (1)
ללא מוצא  (1)
מקובלת  (1)
עילבון  (1)
עצב  (1)
פחדים  (1)
פרידה  (1)
רגש  (1)
רוחות  (1)
רוע  (1)
שייכות  (1)
ארכיון
טוב לא בא בחשבון
20/07/2017 15:32
הבלוגרית
עילבון, עצב, השפלה, ירידות
היוששש,אני יודעת שלא כתבתי מימיזמן. 

בשנה האחרונה התחברתי לכמה בנות שלא הייתי חברה שלהם בעבר. שירה (שם בדוי) ו סיגל (שם בדוי) התחילו "לרדת" עליי ולהגיד לי כל מיני דברים ממש לא נעימים ומביכים. עם שירה דיברתי על זה עד שעזרתי אומץ זה היה אחרי שנה נוראית בחיים שלי. שנה שראיתי את עצמי בתור ה"מכוערת" ה"מחוצ'קנת" זאתי עם העיניים המוזרות והאף המוזר ועוד... שירה (זאתי שהיום אני בקשר הדוק איתה) יורדת עליי המון, המון. בעיקר שהיא עם סיגל. היא וסיגל ביאפאפ וכל פעם שאנחנו שלושתינו ביחד, הם מוצאות זמן ומקום וסיטואציה מתאימה ויורדות עליי. בהתחלה, ידעתי והאמנתי באמת שזה סתם שטויות ושהם רק צוחקות איתי, וצחקתי גם. מה שקרה אחרי כבר יהיה לי קשה לשנות. יום יום בתיכון הם ירדו עליי, על כללל דבר. אני, שרק מחמיאה להן כל הזמןן ובדגש על כל הזמן, מקבלת רק "מחמאות" רעות ושליליות. אחרי חצי שנה בערך, אפילו לא, אחרי שלושה חודשים של ירידות מטורפות כל יום, כמעט בכל שעה, כל הזמן, אני היתחלתי להאמין להם. אני התחלתי להאמין לכל מילה שיוצאת להם מהפה. הסתכלתי במראה וראיתי ילדה מכוערת, עם אף "של איתיופים" ככה הן קראו לזה (למרות שאני בכלל אירופאית!), פה מכוער, מלא חצ'קונים, עיניים מוזרות. כל יום בבוקר שקמתי, הדבר הראשון שחשבתי זה, וואי כמה שאני מכוערת הלוואי לא הייתי עצמי. כן אני חייבת לומר שזה שינה אצלי משהו, משהו בנשמה באופי. הדבר הגרוע ביותר שקרה, זה שבמהלך השנה הזאתי הם רק מצאו עוד ועוד דברים לרדת עלייהם. והכי הכי גרוע, עוד חברות שלי התחילו להגיד לי את אותו הדבר, אז עכשיו זה לא היה רק סיגל ושירה, זה היה עוד בנות, ובניהם החברה הכי טובה שלי! 
זה היה שנה מאוד קשה עבורי, ושאני כותבת את זה יש לי דמעות בעיניים. אני רק רוצה שהם יפסיקו, שזה ייגמר, שזה יעבור לי. רק שיפסיקו. 
קשה לי לומר להם את זה, ובנתיים דיברתי על זה רק עם שירה, שלא ממש היתייחסה לזה כמשהו מובן מאילו. אני לא רוצה להפסיק את הקשר עם אף אחת מהן, כי אני יודעת זה יהיה לי קשה מידי, כי אני באמת באמת אוהבת אותן. אני רק רוצה שייפסיקו ולא יודעת איך.....
0 תגובות
דחיה
25/11/2016 18:27
הבלוגרית
דחוי, חברים, רגש, שייכות
מרגישה דחויה

היושש, אני יודעת שלא כתבתי בבלוג ממזמן זה היה בגלל החופש הגדול, טיסות, לימודים, לחץ....
אז יש לי בעיה, אני והחברים הכי טובים שלי שקוראים להם יוני (שם בדוי) אמיר (שם בדוי) אנחנו משחקים כל הזמן בהפסקות ביחד, אני נערה מלאת חיים מרץ ושמחת חיים יוני ואמיר הם שני החברים הכי טובים שלי הם בנים. 
אנחנו חברים בקטע כמו שלושה "חברות" מספרים אחד לשני דברים צוחקים המון משתוללים...
אנחנו מאוד אוהבים להמציא שמות בקטע מצחיק וחמוד כמו צימוק, סקוידויד, דוב גריזלי, ועוד הרבה...
אנחנו אוהבים להשתולל ואחד מהתחביבים האהובים עלינו זה לעשות פרצופים מצחיקים ולהמציא שירים עם השמות שהמצאנו.
אנחנו המצאנו משחק כזה שאנחנו משחקים אותו כבר מיתחילת שנה שבו אנו חושבים שכולם בתיכון מהופנטים ואנחנו צריכים להוציא מהפנוט. בשביל להוצא מהפנוט עושים תנועה של משיכה מעל הראש של ה "מהופנט" וככה הוא יוצא מהפנוט. ככה אנחנו עושים כל הפסקה שרים צוחקים עושים פרצופים ועוד... הם החברים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי ועם מי שאני, שאני איתם אני מרגישה חופשיה. 
בכתה חושבים שזה נשמע מוזר. צוחקים עלינו ואומרים לנו "מוזרים "מפגרים" זוג יונים" זה יותר אומרים לי וליוני. ולא רק זה, אלה גם כשאני באה לשחק או לדבר עם מישהו או עם חבורת בנות הן ישר אומרות " עופי מכאן יא מוזרה" או " די כבר לכי מכאן" וזה לא פעם או פעמיים זה הרבה יותר, כל יום.  בכתה אני מרגישה לא שייכת, ה"מוזרה" ה"סתומה" הילדה הזאת שמנדים, הילדה שלא יכולה להביע את מה שטוב בה, אלה רק להסתיר. אני לא יכולה להתקרב לבנות, הן ישר סוגרות את הדלתות. אני מתביישת במי שאני, מה שאני ובמה שאני אוהבת. אני יודע שאולי זה נשמע לכם מוזר, אבל זה מי שאני ואני לא מתכוונת להשתנות! זה כבר ככה מתחילת השנה, יש לי בסה"כ הכל 2 או 3 חברים בכתה, מנסה להתחבר ולא מצליחה. יש לי בעיקר 3 בנות שאני רוצה להתחבר אליהן יותר, אבל הן מרגישות ההפך לגמרי. הן יודעות את זה כי אני אמרתי להן בדרך יצירתית.
אבל גם מאז שאמרתי להן אין כמעט ושום שינוי. אולי פה ושם הי שלום מה קורה...



מה לעשות???????........

4 תגובות
פחד על טבעי
08/05/2016 20:25
הבלוגרית
פחדים, רוחות
היי סליחה שלא כתבתי בבלוג מזמן... 
היה לי תקופת מבחנים ועבודות מאוד לחוצה ועמוסה.    גם טסתי, קצת לפני פסח לדרום אפריקה היה מאוד כיף!
אבל זה לא הבעיה עכשיו...  הבעיה זה שאנשים לא מאמינים לי, הם לא מסוגלים לקבל שיש לי פחד קצת שונה מכל השאר! 
אני לא מפחדת מנחשים או מגבהים, זה פחד אחר... רוחות רפאים.
זה הפחד בערך היחידי שלי.
לפעמים אני רואה משהו שחור עף מהר, אני לא בטוחה מה זה, חברה אמרה לי שלפעמים זאת יכולה להיות בעיה בעיין...
משהו שלוחץ על משהו וגורם לבעיה... אני מקווה שהיא צודקת, מישהו שמע על זה פעם?
אני אומרת שאני רואה את זה - אני אומרת "אני חושבת שאני רואה רוחות" ואז כולם מתחילים לצחוק-  את משקרת, אין כזה דבר, יש לך בעיה בעיין...
ואני מנסה להסביר להם שאני רצינית.. אני לא יודעת מה זה אבל ככה אני חושבת.
אני בערך מאמינה לכל סיפור רוחות או משהו כזה. אל תכתבו בתגובות סיפורים כאלה.. זה מפחיד אותי עוד יותר....
אני כל כך מפחדת שאני לא מסוגלת לישון עם הגב לרצפה, זאת אומרת שחייב להיות צד אחד לפחות שיש קיר מישהו אחר אחרת אני ישנה על הגב ולא מסתובבת לשום צד.
אני קצת מתחילה עכשיו להתגבר על הפחד שלי, אבל אני גם מאוד מושפעת מסרטים... 
אני לא רוצה לערב אף פסיכולוג כי אני יודעת שאני יכולה להתגבר על זה לבד!
מישהו יכול לעזור לי?

2 תגובות
ללא מוצא
03/03/2016 16:09
הבלוגרית
אכזבה, רוע, לא אמיתי, ללא מוצא
הכל התחיל שהילה( שם בדוי) עברה לעיר שלי, זה עוד היה לפני שהיינו בריב, זה עוד היה לפני שעברתי בית ספר, זה עוד היה לפני שהבנתי כמה אנשים יכולים להיות רעים.
זה בהתחלה הייתה חבורה של 3 בנות: אני הילה ואור(שם בדוי).
שלושתנו גרנו באותו עיר הסתובבנו ביחד, הלכנו לקניון ,הלכנו לסרט, הסתובבנו עם האופניים, ישנו ביחד, בקיצור  היה לנו ממש ממש כיף!
עד ש......


אור שמה לב שאני והילה נהיות ממש ממש חברות טובות... הקטע הוא שאנחנו רק 4 בנות באותו גיל  (זה עוד היה לפני שהיית  לי BFF בעיר)
ה BFF שלי (כרגע) לא הייתה יוצאת מהבית, אז היא לא קשורה.
ובגלל שהיינו רק 3 בנות אור לא רצתה שאני והילה נהיה החברות הכי טובות, אז מה היא התחילה לעשות? היא הייתה חכמה, היא התחילה להיות בריב איתי. לספר להילה שקרים אליי ועל מה ש"אמרתי" אליה, ואני חייבת לציין שהילה היא ילדה נורא חלשה באופי ואור ידע את זה וידע להשתמש בזה "טוב" לצרכים שלה.
שתבינו, לפני שהילה באה אני ואור היינו החברות הכי טובות מהגן, וסמכתי אליה ב 100%.
אז כן היא התחילה לשקר להילה לגרור אותה ללא להיות חברה שלי אבל מה, באותו זמן שהיא עשתה את זה היא התנהגה אליי כאילו לא קרה כלום. (רוב הפעמים)
עברה שנה, הקשרים שלי ושל אור היו ירודים ביותר, גם שלי ושל הילה, אבל אור והילה היו "זוג משמיים" החברות הכי טובות, וכן אפשר להגיד שדי נשארתי לבד בעיר... 
הילה לא הייתה מוכנה להסתכל עליי או לדבר איתי, בגלל מי? בגלל אור החברה שסמכתי עלייה ב 100%.     כן זה היה קשה בכיתי המון לא היה לי עם מי לשחק או לדבר. הילה מצאה את הסיבות הכי  קטנות והכי מפגרות, סליחה על המילה, לריב. לדוגמה: 
אני ועוד חברה הלכנו מאחוריה היא הייתה עם אזניות, לא שמעה, קראנו לה לא שמעה קראנו  לה  עוד פעם לא שמעה עד שהיא שמעה, בסדר באה הכל היה  טוב...
אבל מה מסתבר, שהיא נעלבה מזה שקרנו לה. סיבה מפגרת ביותר, רק על זה היא לא דיברה איתי חודשיים. אני ממש מרגישה שהיא ואור מנסות למצוא כל סיבה לריב איתי. ויש עוד מלא סיבות טיפשיות שהיא רבה איתי לחודשים. וכמה שניסיתי להתנצל(לא יודעת על מה)זה לא עבד.
עד שאני והיא קצת התקרבנו או השלמנו פחות או יותר, מי הרס? אור הילדה "הנפלא" בכל כדור הארץ!!! וכך זה נמשך...
חייבת דחוף עצה מה לעשות!




9 תגובות
BFF
29/02/2016 21:41
הבלוגרית
געגוע, פרידה, BFF, אהבה
אני לא יודעת עם זה עדיין נחשב BFF
 הייתה לי BFF בשם נועה (שם בדוי) היינו ביחד מגיל שנתיים. היינו הBFF הכי שוות... מעולם לא חשבו שמה שקרה יקרה!
נועה עברה לדרום ואני גרה בצפון, בצד השני של הארץ! אנחנו נפגשות אולי 4 פעמים בשנה, פעם היא הייתה גרה עיר מולי  והייתה באותה קייטנה בקיץ ובאותם פעילויות משותפות. היום זה לא אותו הדבר.
היום היא גרה רחוק, אני לא יודעת מה איתה, אני לא שמעתי ממנה חודשים. 
זה כואב.        אני לא יודעת איך הולך לה מי החברות החדשות שלה, או עם היא זוכרת אותי בכלל?
אני יודעת שאמרתי שיעל ה BFF שלי אבל זה רק בגלל שזה קרה לבד.
יעל גרה בעיר שלי, ולפני שנועה עברה לדרום, אפילו אני ויעל לא היינו חצי ידידות. כן אז היא גרה באותה עיר שלי אז מה,היה לי  את נועה והרגשתי הכי טוב בעולם!
אבל גם  בערך בזמן שנועה עברה אני עברתי לבית ספר החדש, ואז זה יצא שאני ויעל גם היינו באותה עיר וגם באותו שכבה. 
אז בכל מקרה הייתי שבורה מזה שנועה עברה לדרום וגם עכשיו הייתי צריכה להתחיל בית ספר חדש.
ואז אני ויעל התחלנו יותר להכיר ולאט לאט לבוא אחת לשנייה ולעבוד ביחד ולדבר ולהסתובב ביחד בהפסקות.
(במגביל לזה שאני וסיוון התחברנו) 
וככה זה פשוט קרה... נהיינו חברות בשנייה! וכן אני חייבת להגיד שזה קצת גרם לי לשכוח את נועה אבל תמיד בלילות שאף אחד לא ידע ולא שמע לא הייתי מפסיקה לחשוב אליה. זה היה חברות שהייתה אמורה להמשך לעד, אני מרגישה שאני והיא חוט שנגזר באמצע.
 שזה קרה נקרע חלק מימני אין ספק, רק בזמן האחרון אני התחלתי ממש להיפתח  ליעל כי הרגשתי איתה הכי בנוח לספר לה באמת מה קרה...
היא רק עודדה אותי!/

אז...        MY BFF
את הכי הכי חשובה לי בעולם ואני מתגעגעת אלייך כמו מטורפת ורק מחכה לרגע שאני יראה אותך גם עם זה יהיה רק לשניה אחת אני רק רוצה לתת לך חיבוק אחד וללחוש לך בשקט באוזן שאני אוהבת אותך. 
מחכה כבר לרגע.



2 תגובות
לבד ביסודי....
29/02/2016 20:43
הבלוגרית
לבד, בית ספר, חברות, מקובלת
אני יודעת שחלק מהאנשים יראו כמוזר שילדה ביסודי כותבת בלוג.
אבל זה לא משנה לי, אז באו נתחיל!
אני בכתה ח' ויש לי שני חברות ממש ממש טובות סיוון ויעל. 
(שמות בדויים) יעל מהכתה המקבילה וסיוון מהכתה שלי. יעל היא החברה הכי טובה שלי BFF מי שיודע...
סיוון היא כמעט החברה הכי טובה, למרות שאני יותר איתה. 
לי ולסיוון יש המון דברים שיותר מאפיינים חברות.
אבל יש תקופות שסיוון לא באה לבית הספר ואני מרגישה ממש לבד בכתה,כי אין לי ממש חברות אחרות חוץ מסיוון ויעל שבכלל לא מהכתה שלי.
אז כן יש כאלה שיגידו לי "תהיה עם יעל" או "תמצאי לך חברים אחרים" אבל זה לא כזה פשוט.
להיות עם יעל זה קצת יותר פשוט, אבל למצוא חברים חדשים זה הרבה יותר מסובך. שחכתי להגיד שאני יחסית חדשה בבית הספר זאתי השנה השנייה שלי. 
זה מסובך בגלל שיש עדיין את הקטע של "המקובל" "לא מקובל" ובאמצע. אני באמצע. רוב הבנות בכתה שלנו  הן ה"מקובלות" יש רק 3 ילדות שהן באמצע ואני אחת מהן ועוד, 3 לא ממש "מקובלות". 
אז זה למה קצת קשה למצוא חברות בכתה שלי, ככה זה עובד גם בכתה השנייה. עם יעל אני לפעמים גם שסיוון כן באה וגם שהיא לא. גם לה יש חברות אחרות שהיא אוהבת להיות איתן,וזה בסדר. אבל בגלל שהן החברות בוא נגיד ה"יחידות" שיש לי בבית הספר אני לבד קצת שסיוון לא באה. לא רק בהפסקה גם בעבודות כתה שעושים ביחד, אין לי בת זוג או אפילו בן זוג. וזה קצת מעצבן... וזה לא שיש אצלי משהו לא "בסדר" במראה החיצוני.
יש ילדות שאני ממש ממש רוצה להתחבר איתן כמו אלה (שם בדוי) או דקלה (שם בדוי). וזה לא מצליח לי! אני ניסיתי להתחבר אליהן כבר מאז שנכנסתי לבית הספר החדש. רק עם אלה זה הצליח חודש ואז היא פשוט נעלמה. עם דקלה זה לא בדיוק הולך... ושוב לדעתי זה חוזר בגלל הקטע של ה"מקובלת" ו "לא מקובלת". חייבת עצה מה לעשות! 




2 תגובות